רש"י י' ד"ה הֵן. כְּמוֹ אִם, אִם הֵמִיר גּוֹי
מֵהֶם אֶת אֱלֹהָיו - ואע"פ [ואף על פי] שֶׁהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים - וְעַמִּי
הֵמִיר אֶת כְּבוֹדוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה נִכְבָּד.
וְכִתִּיִּים וְקֵדָרִיִּים יוֹשְׁבֵי אוֹהָלִים
וְרוֹעֵי מִקְנֶה וְנוֹסְעִים וְהוֹלְכִים
וּמְטַלְטְלִין מִמִּרְעֶה לַמִּרְעֶה וּמִמִּדְבָּר לַמִּדְבָּר,
וְנוֹשְׂאִים אֶת אֱלֹהֵיהֶם עִמָּהֶם לְמָקוֹם שֶׁחוֹנִים שָׁם.
וַאֲנִי נָשָׂאתִי אֶתְכֶם עַד אֲשֶׁר קָבַעְתִּי אֶתְכֶם - וְהִנַּחְתֶּם אוֹתִי. כָּךְ תִּרְגֵם יוֹנָתָן.
וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כִּתִּיִּים עוֹבְדִים
לַמַּיִם, וְקֵדָרִיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ
ואע"פ שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין
אֶת הָאֵשׁ, לֹא הַנִּיחוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם:
