Rashbam 3:11-12

 

 רשב"ם ג:יא-יב

(יא) וְיֹאמַר מֹשֶׁה מִי אָנֹכִי – מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲמֹד עַל עִיקַּר פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ   יַשְׂכִּיל  בְּפֵרוּשִׁי זֶה, כִּי הָרִאשׁוֹנִים מִמֶּנִּי לֹא הֵבִינוּ בּוֹ כְּלָל כְּלָל.

מֹשֶׁה  הֵשִׁיב  עַל שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה: (א) לָלֶכֶת אֶל פַּרְעֹה; (ב) וְגַם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מִצְוַת פַּרְעֹה.

וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן:

מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה – וַאֲפִילּוּ לְהָבִיא לוֹ  מִנְחָה וְדוֹרוֹן.  וְכִי רָאוּי אֲנִי  לִכָּנֵס בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אִישׁ נָכְרִי כָּמֹנִי.

וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם – כְּלוֹמַר: וַאֲפִילּוּ רָאוּי אֲנִי לִכָּנֵס לִפְנֵי פַּרְעֹה,   שֶׁיִּשָּׂא פָּנַי לִשְׁאָר דְּבָרִים,  אֵיזֶה דָּבָר  הַמִּתְקַבֵּל  לְפַרְעֹה אוֹמֵר לוֹ? וְכִי  שׁוֹטֶה  הוּא פַּרְעֹה לִשְׁמֹעַ לִי לִשְׁלֹחַ עַם רַב שֶׁהֵם עֲבָדָיו  חָפְשִׁים  מֵאַרְצוֹ?! וְאֵיזֶה דָּבָר הַמִּתְקַבֵּל אוֹמֵר לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדִּבּוּר אוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם  בִּרְשׁוּת  פַּרְעֹה.

(יב) והקב"ה הֵשִׁיב לוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאָמַר:

כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ – וְאֶתֵּן  חִנְּךָ  בְּעֵינַי הַמֶּלֶךְ, וְתֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְלֹא תִּירָא.

וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שֶׁלַּחְתִּיךָ - וּמָה שֶׁאַתָּה יָרֵא לִפְנֵי פַּרְעֹה  הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה   בְּתַבְעֵרַת  הַסְּנֶה כִּי שְׁלוּחוֹ שֶׁל הקב"ה  אֲנִי , וְזֶה הָאוֹת לְךָ הוּא - לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֶהְיֶה עִמָּךְ. וְכֵן מָצִינוּ בְּגִדְעוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ (שׁוֹפְטִים ו':י"ד).

וְעַל מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (שְׁמוֹת ג':י"א), כְּלוֹמַר: בְּאֵיזֶה  טַעֲנָה  שֶׁאוֹמֵר לְפַרְעֹה יִשְׁמַע אֵלַי לְהוֹצִיאָם?

בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם – אֲנִי מְצַוֶּה לְךָ עַכְשָׁו שֶׁתַּעַבְדוּ אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה – וְתַקְרִיבוּ עוֹלוֹת. וְטַעֲנָה זוֹ תּוּכַל לוֹמַר, כִּי לִזְבֹּחַ לֵאלֹקִים  יַנִּיחֵם  לָלֶכֶת. וְאַף עַל פִי שֶׁכָּאן לֹא פֵּרֵשׁ, לְבַסּוֹף מְפָרֵשׁ: וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ וּבָאתָה אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְגוֹ' וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה (שְׁמוֹת ג':י"ח). וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר כָּךְ לְפַרְעֹה. וְכֵן מָצִינוּ בִּשְׁמוּאֵל כְּשֶׁצִּוָּהוּ הקב"ה  לִמְשֹׁחַ  אֶת דָּוִד, אָמַר שְׁמוּאֵל להקב"ה: וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב'), והקב"ה אָמַר לוֹ: עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לה' בָּאתִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב'). אַף כָּאן  דֶּרֶךְ חָכְמָה  צִוָּה לְמֹשֶׁה: בְּהוֹצִיאֲךָ וְגוֹ', וְכֵן תּוּכַל לוֹמַר לוֹ. מִי שֶׁמְּפָרְשִׁים עִנְיָנִים אֲחֵרִים, אֵינָם אֶלָּא טוֹעִים גְּמוּרִים.