Ramban 3:12

 

רמב"ן

(יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת –  רַבּוֹ הַפֵּרוּשִׁים בַּמִּקְרָא הַזֶּה.

וְהַנָּכוֹן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט: כִּי הקב"ה אָמַר לְמֹשֶׁה שְׁנֵי דְּבָרִים,(1) שֶׁיָּרַד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם,

 וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּצִּילֵם מִיָּדָם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן עַצְמָהּ אוֹ קָרוֹב מִשָּׁם,

 (2) אֲבָל הִבְטִיחַ עוֹד לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא כֻּלָּהּ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי (שְׁמוֹת ג':ח').

 וּמֹשֶׁה  נִתְיָרֵא  מִשְּׁתֵּיהֶן,

וְאָמַר: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה (שְׁמוֹת ג':י"א)

– אֲנִי  שְׁפַל  אֲנָשִׁים רוֹעֶה צֹאן, וְהוּא מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְאִם אוֹמֵר אֵלָיו  לַעֲזֹב  אֶת הָעָם כֻּלּוֹ, יַהַרְגֵנִי,

כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב').

וְאָמַר עוֹד: מִי אָנֹכִי כִּי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (שְׁמוֹת ג':י"א)

 – כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לִי  לְהַעֲלוֹתָם  אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן,

כִּי עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה,

 וְלֹא  יַחַשְׁבוּנִי  לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל אֶרֶץ עַמִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי (שְׁמוֹת ג':ח').

כִּי הַהַצָּלָה מִיַּד פַּרְעֹה אֵינָהּ  תְּלוּיָה בָּהֶם,

אִם יִשְׁמַע פַּרְעֹה  יָקֵל עֻלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם  וַיַּצִּלֵם,

אוֹ  יְגָרְשֵׁם  מֵאַרְצוֹ  עַל כָּרְחָם,

וְעוֹד כִּי הֵם עַצְמָם יִשְׁמְעוּ אֶל כֹּל אָדָם בְּזֶה,

כִּי מִי הָאָדָם שֶׁלֹּא יִרְצֶה לָצֵאת מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה  שֶׁאֵין כָּמוֹהָ,  

אֲבָל הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי לֹא יִשְׁמְעוּ בָּהּ.

וְכֵן הָיָה הַדָּבָר  שֶׁהָיְתָה מִלְחֶמֶת הָעַמִּים הָהֵם קָשָׁה עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וּפָחֲדוּ מִמֶּנָּה בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר.

זֹאת יִרְאָתוֹ  שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפַּרְעֹה, וּפַחְדָתּוֹ מֵהֶם.

וְעַל שְׁתֵּיהֶן  עָנָהוּ  ה',

אָמַר לוֹ אַל תִּירָא מִפַּרְעֹה כִּי אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּךְ לַהַצִּלֶךָ,

וְזֶה לְּךָ  הָאוֹת  אֶל הָעָם כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ אֲלֵיהֶם,

כִּי בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה, וּמֵאָז יְקַבְּלוּ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לָלֶכֶת אַחֲרֵי מִצְוָתוֹ,

וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם (שְׁמוֹת י"ט:ט'), וְאַחֲרֶיךָ יָרוּצוּ לְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֵּם.

וְהִנֵּה  נִגְלֵיתִי לָךְ  בָּהָר הַזֶּה בְּלַבַּת אֵשׁ, כִּי כֵן יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָל הָעָם בְּעוֹבְדָם אוֹתִי בָּהָר הַזֶּה.

וְהֵנָּה לְמֹשֶׁה אוֹת בַּמָּה שֶׁלֹּא יִפְחַד מִפַּרְעֹה כֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחוֹ לְהַצִּילוֹ,

וּלְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם אוֹת שֶׁלֹּא פָּחֲדוּ מִן הָעַמִּים בְּבוֹאָם אֶל הַר סִינַי, כִּי לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בְּרָצוֹן פַּרְעֹה אֶל מָקוֹם קָרוֹב דֶּרֶךְ ג' יָמִים לִזְבֹּחַ לָאֱלֹהִים בְּוַדַּאי יִשְׁמְעוּ וְיַעֲשׂוּ כֵּן, בֵּין בִּרְצוֹנָם בֵּין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם.