ibn Ezra - Commentary on אנכי Pt. 1

וּבַעֲבוּר כִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה דִּבְרֵי הַשֵּׁם  מְעֹרָבִין  עַל כֵּן כָּתוּב אֶת הַדְּבָרִים וְלֹא כֹּל הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בָּרִאשׁוֹנָה.

דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן אָנֹכִי : דַּע כִּי כֹּל הַמִּצְוֹת הֵם עַל ב' דְּרָכִים: וְהַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן מִצְוֹת שֶׁהֵם  נְטוּעוֹת מֵהַשֵּׁם  בְּלֵב כָּל  אַנְשֵׁי דַּעַת  וְהֵם רַבִּים.
 וְאֵין בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים רַק הַשַּׁבָּת לְבַדָּהּ שֶׁאֵינָהּ בִּכְלָל  שִׁקּוּל הַדַּעַת.

עַל כֵּן כֹּל  מַשְׂכִּיל  בַּכֹּל עַם וְלָשׁוֹן  מוֹדִים בָּהֶם  כִּי הֵם נְטוּעִים בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת. וַעֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ.   וְהֵם  שֶׁשָּׁמַר אַבְרָהָם עִם מִצְוֹת הָאֲחֵרוֹת נוֹסָפוֹת. וְהַשֵּׁם לֹא נָתַן הַתּוֹרָה רַק  לְאַנְשֵׁי הַדַּעַת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ  דַּעַת  אֵין לוֹ תּוֹרָה.

וְהַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִית מִצְוֹת  הַנֶּעְלָמוֹת  וְאֵין  מְפֹרָשׁוֹת  לָמָּה  צֻוּוּ. 

 וְחָלִילָה חֲלִילָה שֶׁתִּהְיֶה מִצְוָה אַחַת מֵהֶן  מַכְחֶשֶׁת שִׁקּוּל הַדַּעַת. רַק אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִשְׁמוֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם  בֵּין שֶׁנִּגְלָה לָנוּ הַסּוֹד בֵּין שֶׁלֹּא נִגְלָה. וְאִם מָצָאנוּ אַחַת מֵהֶן מַכְחֶשֶׁת שִׁקּוּל הַדַּעַת, אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁנַּאֲמִין בּוֹ כִּי הוּא  כְּמַשְׁמָעוֹ,  רַק בְּסִפְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ''ל נְבַקֵּשׁ מָה טַעֲמוֹ אִם הוּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. וְאִם לֹא מָצָאנוּ זֶה כָּתוּב, נְבַקֵּשׁ אֲנַחְנוּ  וּנְחַפֵּשׁ   בְּכֹל יְכָלְתֵּנוּ  אוּלַי נוּכַל  לְתַקֵּן  אוֹתָהּ, וְאִם לֹא יָכֹלְנוּ,  נַנִּיחֶנָּה כַּאֲשֶׁר הִיא   וְנוֹדֶה  שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה.

כְּמוֹ  וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם  (דְּבָרִים י':ט"ז), כִּי הוּא צִוָּה שֶׁלֹּא לִרְצֹחַ אֲחֵרִים, וְאֵיךְ צִוָּה לִרְצֹחַ עַצְמוֹ כְּאַכְזָרִי?!

וְיָדַעְנוּ דַּעַת בְּרוּרָה כִּי כֹּל הַמִּצְוֹת  שֶׁאֵינָם חַיָּבוֹת מִשִּׁקּוּל הַדַּעַת   סוֹד אֶחָד יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן   וְאִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ .  וְהָעֵד עַל זֶה  כִּי כָּתוּב בְּמִקְצָתָם לָמָּה צֻוּוּ;

·       כְּמוֹ הַשַּׁבָּת - שֶׁהוּא זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית.

·       וְחַג הַמַּצּוֹת - לְמַעַן תִּזְכֹּר.

·       וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר - כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם.

·       וְהַכִּלְאַיִם -  פֶּן תִּקְדַּשׁ.  

·       וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים - וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם, וְכֵן לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים - וְהִזְכִּיר לָמָּה וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ. (וְלֹא שֶׁהִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ כַּאֲשֶׁר הוּא כָּתוּב בְּהִלְכוֹת שִׁמְעוֹן בִּן קַיׇירׇא)

·       וְטַעַם  וְקָרָא בּוֹ  -  לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו.  

·       וּפָרָשַׁת הַקְהֵל - לְמַעַן יִלְמְדוּ.

וְרַבּוֹת מִצְוֹת כָּכָה. אִם כֵּן, יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל, שֶׁהַשֵּׁם פָּקַח עֵינָיו, לָדַעַת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה סוֹד כֹּל הַמִּצְוֹת.

וְכֹל הַמִּצְוֹת עַל ג'  דְּבָרִים.  הָאַחַת מִצְוֹת הַלֵּב. וְהַב' מִצְוֹת  הַלָּשׁוֹן.  וְהַג' מִצְוֹת עֲשֵׂה. וּמִצְוֹת הַלֵּב עַל שְׁנֵי דְּרָכִים - מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהִנֵּה מִצְוֹת עֲשֵׂה :

·       וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ.

·       וּלְדָבְקָה בּוֹ .

·       וּלְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד.

·       וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.

וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה :

·       לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.

·       וְלֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר.

גַּם מִצְוֹת הַלָּשׁוֹן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה עֲשֵׂה כְּמוֹ קריאת שמע וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. גַּם  וִדּוּי מַעֲשֵׂר  וְרַבִּים כָּכָה.

וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה:

·       לֹא תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ.

·       אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל.

·       לֹא תְּקַלֵּל חֵרֵשׁ.

וּמִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה  בְּמַעֲשֶׂה  הֵם רַבִּים וְאֵין צֹרֶךְ לְהַזְכִּירָם.

וּמִצְוֹת הַלֵּב הֵם  הָעִקָּרִים  הַנִּכְבָּדִים  עַל כֻּלָּם. וְרַבִּים חָשְׁבוּ כִּי אֵין עָוֹן בְּמַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב, רַק בְּדִבְרֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.
וּבֶאֱמֶת כִּי הוּא קָשֶׁה לְבַדָּהּ יוֹתֵר מִכֹּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק הִיא כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
 וַהֲלֹא יִרְאוּ כָּתוּב (משלי ו:טז)  שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה'. וְשָׁם כָּתוּב (ו:יח) לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן. וּכְתִיב (דבה"ב ו:ח) הֱיטִבוֹתׇ כִּי הַי' עִם לְבָבְךָ. (תהי' קכ"ה:ד) הֵטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. (מ"א ח"סא) וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם. (ירמ' יז:י) אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב. (ש"א טז:ז) וַה' יִרְאָה לַלֵּבָב.

וְהִנֵּה זֶה הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן הוּא  עִקַּר  כֹּל הַתִּשְׁעָה הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים אַחֲרָיו. וְהוּא  קָרוֹב מִמִּצְוֹת הַלֵּב.  וְטַעַם זֶה הַדִּבּוּר שֶׁיַּאֲמִין וְתִהְיֶה אֱמוּנַת לִבּוֹ בְּלִי סָפֵק כִּי זֶה  הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד , שֶׁהוּא נִכְתַּב וְלֹא נִקְרָא, הוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהָיו: 

ibn Ezra Intro 10 Dibrot Part One

 {א} וִידַבֵּר אֱלֹהִים. יֵשׁ שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת בפרשה הַזֹּאת. אָמְרוּ רַבִּים, כִּי הַשְּׁנַיִם הַדְּבָרִים לְבַדָּם אָמַר הַשֵּׁם.

  וְעֵדוּתָם  - שֶׁכָּתוּב בְּדִבּוּר רִאשׁוֹן אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וּבַשְּׁנִיָּה כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא.

וּבַשְּׁלִישִׁי כָּתוּב אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ. גַּם אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. וְלֹא אָמַר שְׁמִי. וּבָרְבִיעִי כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וְגוֹ' עַל כֵּן בֵּרַךְ ה'. וּבַחֲמִישִׁי אָמַר אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל אֵיךְ  יִסָּפֵר  דִּבּוּר אָנֹכִי בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, כִּי הוּא  הַמְּצַוֶּה  וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.

וּשְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת מֵאֵלֶּה וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ קָרָאנוּ זוֹ הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא פרשת וְיִשְׁמַע יִתְרוֹ רִאשׁוֹנָה ופרשת וְאֶתְחַנַּן שְׁנִיָּה. וְהִנֵּה רָאִינוּ כִּי מִתְּחִלַּת אָנֹכִי וְעַד סוֹף אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא, אֵין  שִׁנּוּי  בֵּין ב' הַפָּרָשִׁיּוֹת. וּמִתְּחִלַּת זָכוֹר עַד סוֹף עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים שִׁנּוּי בְּכָל מָקוֹם.

 בָּרִאשׁוֹנָה זָכוֹר וּבַשָּׁנִית שָׁמוֹר. גַּם שָׁם בָּאַחֲרוֹנָה  תּוֹסֶפֶת  - כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.

בָּרִאשׁוֹנה וּבְהֶמְתֶּךָ וּבַשְּׁנִיָּה תּוֹסֶפֶת וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ.

וְהַקָשֶׁה מִכֹּל אֵלֶּה, כִּי בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב  טַעַם  שַׁבָּת - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וְאָמַר עוֹד, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. וְאֵלֶּה הַפְּסוּקִים אֵינָם כְּתוּבִים בַּשֵּׁנִית, רַק טַעַם אַחֵר - וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאָמַר בָּאַחֲרוֹנָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב שְׂכַר כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁהוּא לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה. רַק הוֹסִיף - וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ גַּם הוֹסִיף בַּכִּבּוּד אָב וָאֵם כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.

בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב לֹא תִּרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב וְלָא תַּעֲנֶה. בַּשְּׁנִיָּה כָּתוּב לֹא תִּֿרְצָח וְלֹא תִּֿנְאָף וְלֹא תִּֿגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה.

בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב עֵד שֶׁקֶר. וּבַשֵּׁנִית עַד שָׁוְא.

בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וּבַשֵּׁנִית וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ.

בָּרִאשׁוֹנָה אֵין כָּתוּב שָׂדֵהוּ וּבַשֵּׁנִית כָּתוּב שָׂדֵהוּ. בָּרִאשׁוֹנָה עַבְדּוֹ וְאַמָּתוֹ קֹדֶם שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ , וּבַשֵּׁנִית שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ לִפְנֵי עַבְדּוֹ וְאַמָּתוֹ.

בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, וּבְשָׁנֵית אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם.

Ramban 5:22

 

All questions come after the text in question.

כ"ב לָמָּה הֲרֵעֹתָה – אַחֲרֵי  הוֹדִיעַ  אֱלֹקִים אֶת מֹשֶׁה פַּעֲמַיִם (שְׁמוֹת ג':י"ט, ד':כ"א) שֶׁלֹּא יִתֵּן אוֹתָם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, מַדּוּעַ  יִתְרַעֵם ?

 וְאָמַר  ר' אַבְרָהָם : כִּי חָשַׁב מֹשֶׁה כִּי  מֵעֵת  דַּבְּרוֹ אֶל פַּרְעֹה בִּשְׁלִיחוּת ה'  יָקֵל  מֵעֲלֵיהֶם  וְיָחֵל  הָאֱלֹקִים לְהַצִּילָם, וְהִנֵּה פַּרְעֹה  הִכְבִּיד   וְהֵרַע,  וְזֶה טַעַם לָמָּה הֲרֵעוֹתָהּ, כִּי זֶה  הֵפֶךְ  מָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי: רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי (שְׁמוֹת ג':ז'), וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ (שְׁמוֹת ג':ח').

וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ,  וְאֵין הַהַצָּלָה רַק  יְצִיאָתָם מִן הַגָּלוּת.

וּלְפִי דַּעְתִּי: שֶׁחָשַׁב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כִּי יֹאמַר ה' שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם פַּרְעֹה לְהוֹצִיאָם מִיָּד בְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא בְּאוֹת וּמוֹפֵת, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ נִפְלְאוֹתָיו הָרַבּוֹת, אֲבָל חָשַׁב כִּי  יְבִיאֵם  עָלָיו  תְּכוּפוֹת  זוֹ אַחַר זוֹ בְּיָמִים מְעַטִּים.

 וּכְשֶׁאָמַר : לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' (שְׁמוֹת ה':ב'),  יְצַוֶּה  לַעֲשׂוֹת מִיָּד לְפָנָיו אוֹת     הַתַּנִּין , וְהוּא לֹא יִשְׁמַע, וְיַכֶּה אוֹתוֹ  בּוֹ בַּיּוֹם  בַּדָּם, וְאַחַר כַּךְ בְּכֹל הַמַּכּוֹת. וּכְשֶׁרָאָה  שֶׁעָמְדוּ  שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהוּא יָרֵעַ לָהֶם בְּכָל יוֹם, וה' לֹא  כִּהָה  בּוֹ, וְלֹא נִתְגַּלָּה לְמֹשֶׁה  לְהוֹדִיעוֹ  מַה יַעֲשֶׂה, אָז חָשַׁב מֹשֶׁה כִּי  אֲרֻכָּה  הִיא.

 וְיִתָּכֵן  שֶׁהָיוּ בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַכָּתוּב יָמִים רַבִּים, כִּי כַּאֲשֶׁר הֻכּוּ שׁוֹטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  עָמְדוּ  יָמִים עַד שֶׁדִּבְּרוּ עִם פַּרְעֹה עַצְמוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ (שְׁמוֹת ה':ט"ו),  כִּי אֵין בִּרְשׁוּת כֹּל אָדָם  לָבֹא בַּהֵיכָל מֶלֶךְ פְּנִימָה וּלְדַבֵּר אֵלָיו פָּנִים בְּפָנִים,  אַף  כִּי שׁוֹטְרֵי הָעָם הַנִּבְאָשִׁים בְּעֵינָיו, וְהִנֵּה סָבְלוּ   עֲמָלָם   וְלַחֲצָם  יָמִים רַבִּים, וְהָיוּ בָּאִים עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁנִּשְׁמְעָה צַעֲקָתָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה שֶׁיָּבֹאוּ לְפָנָיו וִידַבְּרוּ עִמּוֹ. וְכֵן אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וְאָמַר לָמָּה הַרְעוֹתָהּ אַחֲרֵי יָמִים  מֵעֵת  שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ הַשּׁוֹטְרִים.

 וּבְאֵלֶּה שְׁמוֹת רַבָּה (שְׁמוֹת רַבָּה ה':כ"ג) אָמְרוּ: וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו (שְׁמוֹת ה':י'), כֵּיוָן שֶׁגָּזַר כֵּן, הָלַךְ מֹשֶׁה לְמִדְיָן,  וְעָשָׂה שָׁם  שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאַהֲרֹן הָיָה יוֹשֵׁב בְּמִצְרַיִם, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱזִיר מֹשֶׁה אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לְמִדְיָן. וְעוֹד אָמְרוּ: וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן (שְׁמוֹת ה':כ'), אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִגְלֶה הקב"ה אֶל מִשֶּׂה בְּמִדְיָן וְאָמַר לוֹ: לֵךְ שׁוּב מִצְרַיִם (שְׁמוֹת ד':י"ט), בָּא מֹשֶׁה מִמִּדְיָן וְאַהֲרֹן מִמִּצְרַיִם, וּפָגְעוּ בָּהֶם שׁוֹטְרֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵן יוֹצְאִין מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה.

וְכֵן רָאִיתִי עוֹד  בַּמִּדְרָשׁ חָזִיתָ  (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה ב':כ"ב): דּוֹמֶה דּוֹדִי לַצְּבִי (שִׁיר הַשִּׁירִים ב':ט') –  מַה  צְּבִי זֶה נִרְאֶה וְחוֹזֵר וְנִרְאֶה, כָּךְ גּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה לָהֶם, וְחָזַר  וְנִכְסָה  מֵהֶן, וְחָזַר וְנִרְאֶה לָהֶם. וְכַמָּה נִכְסָה מֵהֶם? רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים,  הָדָא הוּא דִּכְתִיב : וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן (שְׁמוֹת ה':כ'). וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אוֹמֵר  לְקִיצִין  ׁ(לַקִירסִין), כְּלוֹמַר, כִּי לְשׁוֹן פְּגִיעָה –  לִפְרָקִים  הִיא.

וְהִנֵּה הָיוּ יָמִים רַבִּים מֵעֵת דִּבֵּר לוֹ הַשֵּׁם וּבוֹאוֹ אֶל פַּרְעֹה, וְלָכֵן כְּשֶׁשָּׁב מֹשֶׁה אֶל ה' אָמַר לָמָּה הֲרֵעוֹתָהּ לָעָם, לְמַהֵר לִשְׁלֹחַ אוֹתִי קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, כִּי לֹא הָיָה רָאוּי לִשְׁלֹחַ אוֹתִי עַד שֶׁתִּרְצֶה לְהַצִּילָם, כִּי עַתָּה הֲרֵעוֹתָהּ לָהֶם וְלֹא הִצַּלְתָּ אוֹתָם. וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לָהֶם, יָסוּפוּ בְּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָאֵם. 

וְלָכֵן עָנָה אוֹתוֹ: עַתָּה, בָּעֵת הַזֹּאת,  בְּקָרוֹב , תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה (שְׁמוֹת ו':א'), כִּי לֹא אַאֲרִיךְ לוֹ כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ, וְקָרוֹב לָבֹא עִתּוֹ וְיָמָיו לֹא  יִמָּשֵׁכוּ .

Rashbam 3:11-12

 

 רשב"ם ג:יא-יב

(יא) וְיֹאמַר מֹשֶׁה מִי אָנֹכִי – מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲמֹד עַל עִיקַּר פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ   יַשְׂכִּיל  בְּפֵרוּשִׁי זֶה, כִּי הָרִאשׁוֹנִים מִמֶּנִּי לֹא הֵבִינוּ בּוֹ כְּלָל כְּלָל.

מֹשֶׁה  הֵשִׁיב  עַל שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה: (א) לָלֶכֶת אֶל פַּרְעֹה; (ב) וְגַם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מִצְוַת פַּרְעֹה.

וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן:

מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה – וַאֲפִילּוּ לְהָבִיא לוֹ  מִנְחָה וְדוֹרוֹן.  וְכִי רָאוּי אֲנִי  לִכָּנֵס בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ אִישׁ נָכְרִי כָּמֹנִי.

וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם – כְּלוֹמַר: וַאֲפִילּוּ רָאוּי אֲנִי לִכָּנֵס לִפְנֵי פַּרְעֹה,   שֶׁיִּשָּׂא פָּנַי לִשְׁאָר דְּבָרִים,  אֵיזֶה דָּבָר  הַמִּתְקַבֵּל  לְפַרְעֹה אוֹמֵר לוֹ? וְכִי  שׁוֹטֶה  הוּא פַּרְעֹה לִשְׁמֹעַ לִי לִשְׁלֹחַ עַם רַב שֶׁהֵם עֲבָדָיו  חָפְשִׁים  מֵאַרְצוֹ?! וְאֵיזֶה דָּבָר הַמִּתְקַבֵּל אוֹמֵר לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדִּבּוּר אוֹצִיאֵם מִמִּצְרַיִם  בִּרְשׁוּת  פַּרְעֹה.

(יב) והקב"ה הֵשִׁיב לוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְאָמַר:

כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ – וְאֶתֵּן  חִנְּךָ  בְּעֵינַי הַמֶּלֶךְ, וְתֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְלֹא תִּירָא.

וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שֶׁלַּחְתִּיךָ - וּמָה שֶׁאַתָּה יָרֵא לִפְנֵי פַּרְעֹה  הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה   בְּתַבְעֵרַת  הַסְּנֶה כִּי שְׁלוּחוֹ שֶׁל הקב"ה  אֲנִי , וְזֶה הָאוֹת לְךָ הוּא - לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֶהְיֶה עִמָּךְ. וְכֵן מָצִינוּ בְּגִדְעוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ (שׁוֹפְטִים ו':י"ד).

וְעַל מָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם (שְׁמוֹת ג':י"א), כְּלוֹמַר: בְּאֵיזֶה  טַעֲנָה  שֶׁאוֹמֵר לְפַרְעֹה יִשְׁמַע אֵלַי לְהוֹצִיאָם?

בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם – אֲנִי מְצַוֶּה לְךָ עַכְשָׁו שֶׁתַּעַבְדוּ אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה – וְתַקְרִיבוּ עוֹלוֹת. וְטַעֲנָה זוֹ תּוּכַל לוֹמַר, כִּי לִזְבֹּחַ לֵאלֹקִים  יַנִּיחֵם  לָלֶכֶת. וְאַף עַל פִי שֶׁכָּאן לֹא פֵּרֵשׁ, לְבַסּוֹף מְפָרֵשׁ: וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ וּבָאתָה אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְגוֹ' וְעַתָּה נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה (שְׁמוֹת ג':י"ח). וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר כָּךְ לְפַרְעֹה. וְכֵן מָצִינוּ בִּשְׁמוּאֵל כְּשֶׁצִּוָּהוּ הקב"ה  לִמְשֹׁחַ  אֶת דָּוִד, אָמַר שְׁמוּאֵל להקב"ה: וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב'), והקב"ה אָמַר לוֹ: עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לה' בָּאתִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב'). אַף כָּאן  דֶּרֶךְ חָכְמָה  צִוָּה לְמֹשֶׁה: בְּהוֹצִיאֲךָ וְגוֹ', וְכֵן תּוּכַל לוֹמַר לוֹ. מִי שֶׁמְּפָרְשִׁים עִנְיָנִים אֲחֵרִים, אֵינָם אֶלָּא טוֹעִים גְּמוּרִים.

 

 

ibn Ezra 4:24

 

אבן עזרא

וִיהִי בַּדֶּרֶךְ. הָיְתָה  קַבָּלָה  בְּיָדָם שֶׁלֹּא  יוּמַל  הַבֵּן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי אִם הוּא חוֹלֶה אוֹ הוּא  בַּדֶּרֶךְ,  שֶׁאֵין יְכוֹלֶת בְּמוֹלִיכוֹ לְהִתְעַכֵּב.

וּבַעֲבוּר כִּי מֹשֶׁה לֹא יוּכַל לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁלִיחוּת הַשֵּׁם,  רָאָה בַּעֲצָתוֹ  שֶׁלֹּא יוּמַל, כִּי  יִסְתַּכֵּן הַנַּעַר אִם יוֹלִיכוֹ אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ.

וְהִנֵּה שָׁלַח הַשֵּׁם מַלְאָךְ לְהַזְכִּיר מֹשֶׁה  שֶׁיַּנִּיחַ עֲצָתוֹ  וְיוּמַל הַנַּעַר, וְיֵלֵךְ לוֹ לְבַדּוֹ, וְהַנַּעַר יִהְיֶה עִם אִמּוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא.

וְהִנֵּה טַעַם וַיִּפְגְּשֵׁהוּ שֶׁבָּא חֹלִי עַל מֹשֶׁה מֵהַשֵּׁם  שֶׁלֹּא עָלָה עַל לִבּוֹ.

וְזֶהוּ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ אִם לֹא יוּמַל בְּנוֹ. וּבַעֲבוּר  שֶׁאֲחָזַתּוּ רְעָדָה,  לֹא יוּכַל הוּא לְמוּלוֹ, וּמָלָּה אוֹתוֹ צִפּוֹרָה, כִּי  הוּא גִּלָּה לָהּ זֶה הַסּוֹד.

 וְאַל תִּתְמַהּ  בַּעֲבוּר שֶׁהוּא כָּתוּב וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא. וְכָמוֹהוּ וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְשָׁם כָּתוּב  וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים.

וְרַב שְׁמוּאֵל בֶּן חָפְנִי [גַאוֹן] אוֹמֵר – חָלִילָה חָלִילָה לִהְיוֹת הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ לְהָמִית מֹשֶׁה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְהוֹצִיא עַמּוֹ. רַק בִּקֵּשׁ לְהָמִית אֱלִיעֶזֶר.

 וְהוּא סִימָן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ גַּם הֲמִיתוֹ.  וְאַחֲרֵי כֵן פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא אֱלִיעֶזֶר. עַל כֵּן כְּתִיב אֶת עָרְלַת בְּנָהּ  וְלֹא הִזְכִּירוֹ בַּתְּחִלָּה. כִּי עוֹד לֹא נִקְרָא שְׁמוֹ. וְכָמוֹהוּ וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד:

וְתִקַּח צִפּוֹרָה צוּר. דָּבָר  חַד. כְּמוֹ  חַרְבוֹת צוּרִים  שֶׁהֵם חַדִּים. וְכָמוֹהוּ אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ.

 וְטַעַם  וַתַּגַּע לְרַגְלָיו לְפִי דַּעְתִּי - לְרַגְלֵי מֹשֶׁה - כְּדֶרֶךְ וְרָאָה הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית. עַל כן וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ – מִמֹּשֶׁה, שֶׁסָּר הַחֹלִי וְהָרְעָדָה.

וְרַב שְׁמוּאֵל אָמַר כִּי לְרַגְלָיו לְרַגְלֵי אֱלִיעֶזֶר. גַּם כֵּן וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ. אִם כֵּן יֵשׁ  לְהָשִׁיב עָלָיו - אִם הַחֹלִי הָיָה עַל אֱלִיעֶזֶר, אֵיךְ מָלָּה אוֹתוֹ לְהוֹסִיף לוֹ מַכְאוֹב עַל מַכְאוֹבוֹ?

וּמִנְהַג אֲנָשִׁים לִקְרֹא לְבֶן כַּאֲשֶׁר יוּמַל 'חָתָן.' וְטַעַם דָּמִים - כִּי אִישׁ דָּמִים אַתָּה לִי. כִּי בַּעֲבוּרְךָ יָמוּת בַּעֲלִי:

Ramban 3:12

 

רמב"ן

(יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת –  רַבּוֹ הַפֵּרוּשִׁים בַּמִּקְרָא הַזֶּה.

וְהַנָּכוֹן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט: כִּי הקב"ה אָמַר לְמֹשֶׁה שְׁנֵי דְּבָרִים,(1) שֶׁיָּרַד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם,

 וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּצִּילֵם מִיָּדָם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן עַצְמָהּ אוֹ קָרוֹב מִשָּׁם,

 (2) אֲבָל הִבְטִיחַ עוֹד לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא כֻּלָּהּ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי (שְׁמוֹת ג':ח').

 וּמֹשֶׁה  נִתְיָרֵא  מִשְּׁתֵּיהֶן,

וְאָמַר: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה (שְׁמוֹת ג':י"א)

– אֲנִי  שְׁפַל  אֲנָשִׁים רוֹעֶה צֹאן, וְהוּא מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְאִם אוֹמֵר אֵלָיו  לַעֲזֹב  אֶת הָעָם כֻּלּוֹ, יַהַרְגֵנִי,

כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי (שְׁמוּאֵל א ט"ז:ב').

וְאָמַר עוֹד: מִי אָנֹכִי כִּי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (שְׁמוֹת ג':י"א)

 – כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ לִי  לְהַעֲלוֹתָם  אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן,

כִּי עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה,

 וְלֹא  יַחַשְׁבוּנִי  לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל אֶרֶץ עַמִּים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: לְהַעֲלוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי (שְׁמוֹת ג':ח').

כִּי הַהַצָּלָה מִיַּד פַּרְעֹה אֵינָהּ  תְּלוּיָה בָּהֶם,

אִם יִשְׁמַע פַּרְעֹה  יָקֵל עֻלּוֹ מֵעֲלֵיהֶם  וַיַּצִּלֵם,

אוֹ  יְגָרְשֵׁם  מֵאַרְצוֹ  עַל כָּרְחָם,

וְעוֹד כִּי הֵם עַצְמָם יִשְׁמְעוּ אֶל כֹּל אָדָם בְּזֶה,

כִּי מִי הָאָדָם שֶׁלֹּא יִרְצֶה לָצֵאת מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה  שֶׁאֵין כָּמוֹהָ,  

אֲבָל הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי לֹא יִשְׁמְעוּ בָּהּ.

וְכֵן הָיָה הַדָּבָר  שֶׁהָיְתָה מִלְחֶמֶת הָעַמִּים הָהֵם קָשָׁה עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וּפָחֲדוּ מִמֶּנָּה בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר.

זֹאת יִרְאָתוֹ  שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפַּרְעֹה, וּפַחְדָתּוֹ מֵהֶם.

וְעַל שְׁתֵּיהֶן  עָנָהוּ  ה',

אָמַר לוֹ אַל תִּירָא מִפַּרְעֹה כִּי אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּךְ לַהַצִּלֶךָ,

וְזֶה לְּךָ  הָאוֹת  אֶל הָעָם כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ אֲלֵיהֶם,

כִּי בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה, וּמֵאָז יְקַבְּלוּ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לָלֶכֶת אַחֲרֵי מִצְוָתוֹ,

וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם (שְׁמוֹת י"ט:ט'), וְאַחֲרֶיךָ יָרוּצוּ לְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֵּם.

וְהִנֵּה  נִגְלֵיתִי לָךְ  בָּהָר הַזֶּה בְּלַבַּת אֵשׁ, כִּי כֵן יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָל הָעָם בְּעוֹבְדָם אוֹתִי בָּהָר הַזֶּה.

וְהֵנָּה לְמֹשֶׁה אוֹת בַּמָּה שֶׁלֹּא יִפְחַד מִפַּרְעֹה כֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחוֹ לְהַצִּילוֹ,

וּלְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם אוֹת שֶׁלֹּא פָּחֲדוּ מִן הָעַמִּים בְּבוֹאָם אֶל הַר סִינַי, כִּי לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בְּרָצוֹן פַּרְעֹה אֶל מָקוֹם קָרוֹב דֶּרֶךְ ג' יָמִים לִזְבֹּחַ לָאֱלֹהִים בְּוַדַּאי יִשְׁמְעוּ וְיַעֲשׂוּ כֵּן, בֵּין בִּרְצוֹנָם בֵּין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם.

ibn Ezra 3:6

 

שמות פרק ג ו

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב

ר' אברהם אבן עזרא

(ו) ויאמר – אַחַר  הִזְכִּיר אֱלֹהֵי אָבִיךָ, פֵּרֵשׁ  כִּי הֵם: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְהֵחֵל מֵאַבְרָהָם, כִּי הוּא הֵחֵל לִקְרֹא בְּשֵׁם יקוק לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ (בְּרֵאשִׁית י"ב:ח'), כִּי אָבִיו גַּם אָחִיו הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה (יְהוֹשֻׁעַ כ"ד:ב').

וְהִזְכִּיר אֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה, וְלֹא הִזְכִּיר הַשְּׁלֹשָׁה  הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, שֶׁהֵם לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם, כִּי הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁהִזְכִּיר הָיוּ נְבִיאִים לְבַדָּם.

וְעוֹד: כִּי הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁהִזְכִּיר הֵם אָבוֹת לְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לֵוִי כּוֹלֵל, 

כִּי מֹשֶׁה  כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. 

וּכְשֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ – כְּאִלּוּ  אָמַר לְכֹל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְמֹשֶׁה יְדַבֵּר בִּמְקוֹמָם.